מורשת של אלף שנים
ההיסטוריה של היהודים בפורטוגל ארוכה, מורכבת ומלאה בתקופות של שגשוג, רדיפות והתחדשות. מאז התקופה הרומית התקיימו קהילות יהודיות בחצי האי האיברי, ושגשגו מבחינה תרבותית וכלכלית במהלך ימי הביניים. עם הקמת ממלכת פורטוגל, יהודים החזיקו בתפקידים בולטים במדע, רפואה, דיפלומטיה ופיננסים.
רדיפות וגירוש
בסוף המאה ה-15, לאחר גירוש יהודי ספרד בשנת 1492 וחתימת הסכם אלקוסובס-טולדו, הפכה פורטוגל למקלט לאלפי יהודים ספרדים. אך בשנת 1496 ציווה המלך מנואל הראשון לגרש או להמיר בכפייה את היהודים, מה שהוביל להקמת האינקוויזיציה הפורטוגזית בשנת 1536.
יהודים שהמירו את דתם, שכונו “נוצרים חדשים”, המשיכו לקיים את הדת היהודית בסתר, ונרדפו במשך יותר משני עשורים על ידי האינקוויזיציה.
תחייה ובניית הקהילה מחדש
עם סיום האינקוויזיציה במאה ה-19, החל תהליך איטי של שיקום הזהות היהודית בפורטוגל. חזרתם ההדרגתית של יהודים, בעיקר ממרוקו וגיברלטר, אפשרה את בניית הקהילות מחדש. בשנת 1904 נחנך בית הכנסת שערי תקווה בליסבון – בית הכנסת הראשון שנבנה בפורטוגל מאז המאה ה-15.
קהילות יהודיות כיום בפורטוגל
כיום הקהילה היהודית בפורטוגל קטנה אך פעילה וצומחת. בית הכנסת כדורי מקור חיים בפורטו הוא הגדול ביותר בחצי האי האיברי, ומקבל יהודים מיותר משלושים מדינות. הוא מקיים דיאלוג בין-דתי, פעילויות חינוכיות ויוזמות להנצחת השואה.
בליסבון, בית הכנסת שערי תקווה ממשיך לפעול כמרכז לתפילה, חינוך וזיכרון היסטורי. במקום מתקיימים אירועים תרבותיים וטקסים רשמיים לזכרו של אריסטידש דה סוזה מנדש, הדיפלומט הפורטוגזי שהציל אלפי יהודים במלחמת העולם השנייה.
מאבק באנטישמיות בפורטוגל
בשנים האחרונות פיתחה פורטוגל יוזמות מעשיות למאבק באנטישמיות. דוגמה מרכזית היא מוזיאון השואה בפורטו, שמקדם חינוך בנושא השואה, מארגן ביקורי תלמידים, כנסים ותערוכות לזכר קורבנות השואה. המוזיאון משתף פעולה עם מוסדות מקומיים ובינלאומיים במטרה להעלות את המודעות הציבורית לסכנות של אנטישמיות, הכחשת שואה ואי-סובלנות.
(בראשית י”ב:3) “ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחות האדמה”
מחבר: אדריאנו מרטינס פיניירו, עורך דין רשום בלשכת עורכי הדין של פורטוגל, מומחה בדיני הגירה.
